Parachah : Parachat Ha'Hodech
Maftir
Le texte
Shemot 12
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
L’Éternel parla à Moïse et à Aaron, dans le pays d’Égypte, en ces termes :
Onkelos
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְמֵימָר: Rachi
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן. בִּשְׁבִיל שֶׁאַהֲרֹן עָשָׂה וְטָרַח בַּמּוֹפְתִים כְּמֹשֶׁה, חָלַק לוֹ כָּבוֹד זֶה בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁכְּלָלוֹ עִם מֹשֶׁה בַּדִּבּוּר: בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. חוּץ לַכְּרַךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹךְ הַכְּרָךְ? תַּ''לֹ (לְעֵיל ט כט) ''כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר וְגוֹ''', וּמַה תְּפִלָּה קַלָּה לֹא הִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ הַכְּרָךְ, דִּבּוּר חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּרָךְ? לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִלּוּלִים: 1
החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה
"Ce mois-ci est pour vous le commencement des mois ; il sera pour vous le premier des mois de l’année.
Onkelos
יַרְחָא הָדֵין לְכוֹן רֵישׁ יַרְחִין קַדְמַאי הוּא לְכוֹן לְיַרְחֵי שַׁתָּא: Rachi
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. הֶרְאָהוּ לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ וְאָמַר לוֹ כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מִתְחַדֵּשׁ יִהְיֶה לְךָ רֹאשׁ חֹדֶשׁ (מְכִילְתָּא). וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, עַל חֹדֶשׁ נִיסָן אָמַר לוֹ, זֶה יִהְיֶה רֹאשׁ לְסֵדֶר מִנְיַן הֶחֳדָשִׁים, שֶׁיְּהֵא אִיָּר קָרוּי שֵׁנִי, סִיוָן שְׁלִישִׁי: הַזֶּה. נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה עַל מוֹלַד הַלְּבָנָה, בְּאֵיזוֹ שִׁיעוּר תֵּרָאֶה וְתִהְיֶה רְאוּיָה לְקַדֵּשׁ, וְהֶרְאָה לוֹ בְּאֶצְבַּע אֶת הַלְּבָנָה בָּרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ (שָׁם). וְכֵיצַד הֶרְאָהוּ? וַהֲלֹא לֹא הָיָה נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בַּיּוֹם? שֶׁנֶּ' ''וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה''' (שְׁמוֹת ו'), ''בְּיוֹם צַוֹּתוֹ'' (וַיִּקְרָא ז'), ''מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה'' (בַּמִּדְבָּר ט''ו)? אֶלָּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה נֶאֶמְרָה לוֹ פָּרָשָׁה זוֹ וְהֶרְאָהוּ עִם חֲשֵׁכָה: 2
דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית
Parlez à toute la communauté d’Israël en ces termes : Au dixième jour de ce mois, que chacun se procure un agneau pour sa famille paternelle, un agneau par maison.
Onkelos
מַלִילוּ עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל לְמֵימַר בְּעַסְרָא לְיַרְחָא הָדֵין וְיִסְבוּן לְהוֹן גְבַר אִמָר לְבֵית אַבָּא אִמָר לְבֵיתָא: Rachi
דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת. וְכִי אַהֲרֹן מְדַבֵּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר אַתָּה תְּדַבֵּר? אֶלָּא חוֹלְקִין כָּבוֹד זֶה לָזֶה, וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה לַמְּדֵנִי, וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים (מְכִילְתָּא): דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ. דַּבְּרוּ הַיּוֹם, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁיִּקָּחוּהוּ בֶּעָשֹׂר לַחוֹדֶשׁ: הַזֶּה. פֶּסַח מִצְרַיִם מִקָּחוֹ בֶעָשׂוֹר, וְלֹא פֶּסַח דּוֹרוֹת (פְּסָחִים צ''ו): שֶׂה לְבֵית אָבֹת. לְמִשְׁפָּחָה אַחַת; הֲרֵי שֶׁהָיוּ מְרֻבִּין, יָכוֹל שֶׂה אֶחָד לְכֻלָּן? תַּ''לֹ ''שֶׂה לַבָּיִת'' (מְכִילְתָּא): 3
ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה
Celui dont le ménage sera trop peu nombreux pour manger un agneau, s’associera avec son voisin, le plus proche de sa maison, selon le nombre des personnes ; chacun, selon sa consommation, réglera la répartition de l’agneau.
Onkelos
וְאִם יִזְעֵיר בֵּיתָא מִלְאִתְמְנָאָה עַל אִמְרָא וְיִסַב הוּא וְשֵׁיבָבֵהּ דְקָרִיב לְבֵיתֵהּ בְּמִנְיַן נַפְשָׁתָא גְבַר לְפוּם מֵיכְלֵהּ תִּתְמְנוּן עַל אִמְרָא: Rachi
וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה. וְאֵם יִהְיוּ מֻעָטִין מִהְיוֹת מִשֶּׂה אֶחָד, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְאָכְלוֹ וְיָבֹא לִידֵי נוֹתָר, ''וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ'' וְגוֹמֵר. זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וְעוֹד יֵשׁ בּוֹ מִדְרָשׁ, לְלַמֵּד שֶׁאַחַר שֶׁנִּמְנוּ עָלָיו יְכוֹלִין לְהִתְמַעֵט וְלִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם הֵימֶנּוּ וּלְהִמָּנוֹת עַל שֶׂה אַחֵר; אַךְ אִם בָּאוּ לִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם וּלְהִתְמַעֵט, מִהְיוֹת מֹשֶׁה. יִתְמַעֲטוּ בְּעוֹד הַשֶּׂה קַיָּם, בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִים וְלֹא מִשֶּׁנִּשְׁחַט (פְּסָחִים פ''ט): בְּמִכְסַת. חֶשְׁבּוֹן, וְכֵן ''מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ'' (וַיִּקְרָא כ''ז): לְפִי אָכְלוֹ. הָרָאוּי לַאֲכִילָה, פְּרָט לְחוֹלֶה וּלְזָקֵן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל כַּזַּיִת (מְכִילְתָּא): תָּכֹסּוּ. ''תִּתְמְנוּן'': 4
שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו
L’animal doit être sans défaut, mâle, dans sa première année ; vous le choisirez parmi les brebis ou les chèvres.
Onkelos
אִמַר שְׁלִים דְכַר בַּר שַׁתֵּהּ יְהֵי לְכוֹן מִן אִמְרַיָא וּמִן עִזַיָא תִּסְבוּן: Rachi
תָּמִים. בְּלֹא מוּם: בֶּן שָׁנָה. כָּל שְׁנָתוֹ קָרוּי בֶּן שָׁנָה, כְּלוֹמַר שֶׁנּוֹלַד בְּשָׁנָה זוֹ: מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. אוֹ מִזֶּה אוֹ מִזֶּה, שֶׁאַף עֵז קָרוּי שֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר ''וְשֵׂה עִזִּים'' (דְּבָרִים י''ד): 5
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים
Vous le tiendrez en réserve jusqu’au quatorzième jour de ce mois ; alors toute la communauté d’Israël l’immolera vers le soir.
Onkelos
וִיהֵי לְכוֹן לְמַטְרָא עַד אַרְבְּעָא עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא הָדֵין וְיִכְּסוּן יָתֵהּ כֹּל קְהָלָא כְנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל בֵּין שִׁמְשַּׁיָא: Rachi
וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת. זֶהוּ לְשׁוֹן בִּקּוּר, שֶׁטָּעוּן בִּקּוּר מִמּוּם אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה (פְּסָחִים צ''ו). וּמִפְּנֵי מָה הִקְדִּים לְקִיחָתוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, מַה שֶּׁלֹּא צִוָּה כֵן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת? הָיָה רַ' מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ''וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים'' (יְחֶזְקֵאל ט''ז) – הִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם שֶׁאֶגְאַל אֶת בָּנָיו, וְלֹא הָיוּ בְיָדָם מִצְוֹת לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּגָּאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ''וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה'' (שָׁם), וְנָתַן לָהֶם שְׁתֵּי מִצְוֹת, דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, שֶׁמָּלוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר ''מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ'' (שָׁם) – בִּשְׁנֵי דָּמִים, וְאוֹמֵר ''גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ'' (זְכַרְיָה ט'); וּלְפִי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִין בָּאֱלִילִים אָמַר לָהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם, מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵאֱלִילִים, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן שֶׁל מִצְוָה (מְכִילְתָּא): וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ וגו'. וְכִי כֻּלָּן שׁוֹחֲטִין? אֶלָּא מִכַּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ (קִידּוּשִׁין מְלָכִים א): קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל. קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל; מִכַּאן אָמְרוּ, פִּסְחֵי צִבּוּר נִשְׁחָטִין בְּשָׁלֹש כִּתּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, נִכְנְסָה כַּת רִאשׁוֹנָה נִנְעֲלוּ דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה וְכוּ'. כִּדְאִיתָא בִּפְסָחִים (דַּף ס''ד): בֵּין הָעַרְבַּיִם. מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה קָרוּי בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטֶה לְבֵית מְבוֹאוֹ לַעֲרֹב. וּלְשׁוֹן ''בֵּין הָעַרְבַּיִם'' נִרְאֶה בְּעֵינַי, אוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁבֵּין עֲרִיבַת הַיּוֹם לַעֲרִיבַת הַלַּיְלָה. עֲרִיבַת הַיּוֹם בִּתְחִלַּת שֶׁבַע שָׁעוֹת, מִכִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, וַעֲרִיבַת הַלַּיְלָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, עֶרֶב. לְשׁוֹן נֶשֶׁף וְחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ ''עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה'' (יְשַׁעְיָהוּ כ''ד): 6
ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
On prendra de son sang et on en teindra les deux poteaux et le linteau des maisons dans lesquelles on le mangera.
Onkelos
וְיִסְבוּן מִן דְמָא וְיִתְּנוּן עַל תְּרֵין סִפַּיָא וְעַל שַׁקְפָא עַל בָּתַּיָא דְיֵכְלוּן יָתֵהּ בְּהוֹן: Rachi
וְלָקְחוּ מִן הַדָּם. זוֹ קַבָּלַת הַדָּם יָכוֹל בַּיָּד תַּ''ל אֲשֶׁר בַּסָּף: הַמְּזוּזֹת. הֵם הַזְּקוּפוֹת אַחַת מִכָּאן לַפֶּתַח וְאַחַת מִכָּאן: הַמַּשְׁקוֹף. הוּא הָעֶלְיוֹן שֶׁהַדֶּלֶת שׁוֹקֵף עָלָיו כְּשֶׁסּוֹגְרִין אוֹתוֹ לינט''ל בלע''ז. וְלָשׁוֹן שְׁקִיפָה חֲבָטָה כְּמוֹ קוֹל עָלֶה נִדָּף. טַרְפָא דְּשָׁקִיף. חַבּוּרָה מַשְׁקוֹפֵי: עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם. וְלֹא עַל מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת שֶׁבְּבֵית הַתֶּבֶן וּבְבֵית הַבָּקָר שֶׁאֵין דָּרִין בְּתוֹכָן: 7
ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו
Et l’on en mangera la chair cette même nuit ; on la mangera rôtie au feu et accompagnée d’azymes et d’herbes amères.
Onkelos
וְיֵכְלוּן יָת בִּסְרָא בְּלֵילָא הַהוּא טְּוֵי נוּר וּפַטִיר עַל מְרָרִין יֵכְלֻנֵהּ: Rachi
אֶת הַבָּשָׂר. וְלֹא גִּידִים וַעֲצָמוֹת (שָׁם): וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים. כָּל עֵשֶׂב מַר נִקְרָא מָרוֹר; וְצִוָּם לֶאֱכוֹל מַר זֵכֶר לְ־''וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם'' (שְׁמוֹת א'): 8
אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
N’en mangez rien qui soit à demi cuit, ni bouilli dans l’eau mais seulement rôti au feu, la tête avec les jarrets et les entrailles.
Onkelos
לָא תֵיכְלוּן מִנֵהּ כַּד חַי וְאַף לָא בַשָׁלָא מְבֻשָׁל בְּמַיָא אֱלָהֵן טְוֵי נוּר רֵישֵׁיה עַל כְּרָעוֹהִי וְעַל גַוֵהּ: Rachi
אֶל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא. שֶׁאֵינוֹ צָלוּי כָּל צָרְכּוֹ קוֹרְאוֹ נָא בְּלָשׁוֹן עֲרָבִי: וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל. כָּל זֶה בְּאַזְהָרַת לֹא תֹאכְלוּ: בַּמָּיִם. מִנַּיִן לִשְׁאָר מַשְׁקִין? תַּ''לֹ וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל, מִכָּל מָקוֹם (פְּסָחִים מ''א): כִּי אִם צְלִי אֵשׁ. לְמַעְלָה גָּזַר עָלָיו בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, וְכָאן הוֹסִיף עָלָיו לֹא תַעֲשֶׂה, אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ: רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו. צוֹלֵהוּ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד, [עִם] רֹאשׁוֹ וְעִם כְּרָעָיו וְעִם קִרְבּוֹ. וּבְנֵי מֵעָיו נוֹתֵן לְתוֹכוֹ (פסחים ע''ד ע''א) אַחַר הֲדָחָתָן. וּלְשׁוֹן עַל קִרְבּוֹ, כִּלְשׁוֹן ''עַל צִבְאוֹתָם'' (שְׁמוֹת ו'), כְּמוֹ בְּצִבְאוֹתָם, כְּמוֹת שֶׁהֵן, אַף זֶה כְּמוֹת שֶׁהוּא, כָּל בְּשָׂרוֹ מֻשְׁלָם: 9
ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו
Vous n’en laisserez rien pour le matin ; ce qui en serait resté jusqu’au matin, consumez-le par le feu.
Onkelos
וְלָא תַשְׁאֲרוּן מִנֵהּ עַד צַפְרָא וּדְיִשְׁתָּאַר מִנֵהּ עַד צַפְרָא בְּנוּרָא תוֹקְדוּן: Rachi
וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר. מַה תַּ''ל עַד בֹּקֶר פַּעַם שְׁנִיָּה? לִתֵּן בֹּקֶר עַל בֹּקֶר, שֶׁהַבֹּקֶר מַשְׁמָעוֹ מִשְּׁעַת הָנֵץ הַחַמָּה, וּבָא הַכָּתוּב לְהַקְדִּים שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר, זֶהוּ לְפִי מַשְׁמָעוֹ. וְעוֹד מִדְרָשׁ אַחֵר, לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מִמָּחֳרָת, וְכָךְ תִּדְרְשֶׁנּוּ וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ בַּבֹּקֶר רִאשׁוֹן, עַד בֹּקֶר שֵׁנִי תַּעֲמוֹד וְתִשְׂרְפֶנּוּ (מְכִילְתָּא): 10
וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
Et voici comme vous le mangerez : la ceinture aux reins, la chaussure aux pieds, le bâton a la main ; et vous le mangerez à la hâte, c’est la pâque en l’honneur de l’Éternel.
Onkelos
וּכְדֵין תֵּיכְלוּן יָתֵהּ חַרְצֵיכוֹן יְהוֹן אֲסִירִין מְסָנֵיכוֹן בְּרִגְלֵיכוֹן וְחוּטְרֵיכוֹן בִּידֵיכוֹן וְתֵיכְלוּן יָתֵהּ בִּבְהִילוּ פִּסְחָא הוּא קֳדָם יְיָ: Rachi
מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים. מְזֻמָּנִים לַדֶּרֶךְ: בְּחִפָּזוֹן. לְשׁוֹן בֶּהָלָה וּמְהִירוּת, כְּמוֹ ''וַיְהִי דָּוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת'' (שְׁמוּאֵל א' כ''ג), ''אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בְּחָפְזָם'' (מְלָכִים ב' ז'): פֶּסַח הוּא לה'. הַקָּרְבָּן הוּא קָרוּי פֶּסַח, עַל שֵׁם הַדִּלּוּג וְהַפְּסִיחָה [שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין בָּתֵּי מִצְרַיִם, וְקוֹפֵץ מִמִּצְרִי לְמִצְרִי וְיִשְׂרָאֵל אֶמְצָעִי נִמְלַט]. וְאַתֶּם עֲשׂוּ כָּל עֲבוֹדוֹתָיו [לְשֵׁם שָׁמַיִם] (מכילתא כאן) דֶּרֶךְ דִּלּוּג וּקְפִיצָה, זֵכֶר לִשְׁמוֹ שֶׁקָּרוּי פֶּסַח, וְגַם פשק''א לְשׁוֹן פְּסִיעָה: 11
ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה
Je parcourrai le pays d’Égypte, cette même nuit ; je frapperai tout premier-né dans le pays d’Égypte, depuis l’homme jusqu’à la bête et je ferai justice de toutes les divinités de l’Égypte, moi l’Éternel !
Onkelos
וְאִתְגְלֵיתִי בְאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּלֵילְיָא הָדֵין וְאֶקְטוֹל כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מֵאֲנָשָׁא וְעַד בְּעִירָא וּבְכָל טַעֲוַת מִצְרַיִם אַעְבֵּד דִינִין אֲנָא יְיָ: Rachi
וְעָבַרְתִּי. כְּמֶלֶךְ הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם (מְכִילְתָּא), וּבְהַעֲבָרָה אַחַת וּבְרֶגַע אֶחָד כֻּלָּן לוֹקִים: כָּל בְּכוֹר בְאֶרֶץ מִצְרַיִם. אַף בְּכוֹרוֹת אֲחֵרִים וְהֵם בְּמִצְרַיִם. וּמִנַּיִן אַף בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים? תַּ''לֹ ''לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם'' (תְּהִלִּים קל''ו): מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה. מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵירָה מִמֶּנּוּ מַתְחֶלֶת הַפֻּרְעָנוּת (מְכִילְתָּא): וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם. שֶׁל עֵץ נִרְקֶבֶת וְשֶׁל מַתֶּכֶת נִמֶּסֶת וְנִתֶּכֶת לָאָרֶץ (שָׁם): אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה'. אֲנִי בְּעַצְמִי, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ: 12
והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים
Le sang, dont seront teintes les maisons où vous habitez, vous servira de signe : je reconnaîtrai ce sang et je vous épargnerai et le fléau n’aura pas prise sur vous lorsque je sévirai sur le pays d’Égypte.
Onkelos
וִיהֵי דְמָא לְכוֹן לְאָת עַל בָּתַּיָא דִי אַתּוּן תַמָּן וְאֶחֱזֵי יָת דְמָא וְאֵיחוֹס עֲלֵיכוֹן וְלָא יְהֵי בְכוֹן מוֹתָא לְחַבָּלָא בְּמִקְטְלִי בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם: Rachi
וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת. לָכֶם לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת (שָׁם). מִכַּאן שֶׁלֹּא נָתְנוּ הַדָּם אֶלָּא מִבִּפְנִים: וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם. הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו, אֶלָּא אָמַר הַקָּבָּ''ה, נוֹתֵן אֲנִי אֶת עֵינַי לִרְאוֹת שֶׁאַתֶּם עֲסוּקִים בְּמִצְוֹתַי, וּפוֹסֵחַ אֲנִי עֲלֵיכֶם (שָׁם): וּפָסַחְתִּי. מְדַלֵּג הָיָה מִבָּתֵּי יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּי מִצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה, וְכֵן ''פּוֹסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים'' (מְלָכִים א י''ח), וְכֵן כָּל הַפִּסְּחִים – הוֹלְכִים כְּקוֹפְצִים, וְכֵן ''פָּסוֹחַ וְהִמְלִיט'' – מְדַלְּגוֹ וּמְמַלְּטוֹ מִבֵּין הַמּוּמָתִים: וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם נֶגֶף. אֲבָל הֹוֶה הוּא בְּמִצְרַיִם . הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְרִי בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יָכוֹל יִמָּלֵט? תַּ''לֹ ''וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף'', אֲבָל הֹוֶה בְּמִצְרַיִם שֶׁבְּבָתֵּיכֶם. הֲרֵי שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל מִצְרִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִלְקֶה כְּמוֹתוֹ, תַּ''לֹ ''וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף'' (מְכִילְתָּא): 13
והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו
Ce jour sera pour vous une époque mémorable et vous le solenniserez comme une fête de l’Éternel ; d’âge en âge, à jamais, vous le fêterez.
Onkelos
וִיהֵי יוֹמָא הָדֵין לְכוֹן לְדוּכְרָנָא וּתְחַגוּן יָתֵהּ חַגָא קָדָם יְיָ לְדָרֵיכוֹן קְיָם עָלָם תְּחַגֻנֵהּ: Rachi
לְזִכָּרוֹן. לְדוֹרוֹת: וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ. יוֹם שֶׁהוּא לְךָ לְזִכָּרוֹן אַתָּה חוֹגְגוֹ. וַעֲדַיִין לֹא שָׁמַעְנוּ אֵיזֶהוּ יוֹם הַזִּכָּרוֹן, תַּ''לֹ ''זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם'' (שְׁמוֹת י''ג), לִמְּדָנוּ, שֶׁיּוֹם הַיְצִיאָה הוּא יוֹם שֶׁל זִכָּרוֹן. וְאֵי זֶה יוֹם יָצְאוּ? תַּ''לֹ ''מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ'' (בַּמִּדְבָּר ל''ג), הֱוֵי אוֹמֵר יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן הוּא שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח וְלַבֹּקֶר יָצְאוּ (מְכִילְתָּא): לְדֹרֹתֵיכֶם וגו'. שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִעוּט דּוֹרוֹת שְׁנַיִם, תַּ''לֹ ''חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ'' (שָׁם): 14
שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי
Sept jours durant, vous mangerez des pains azymes ; surtout, le jour précédent, vous ferez disparaître le levain de vos maisons. Car celui-là serait retranché d’Israël, qui mangerait du pain levé, depuis le premier jour jusqu’au septième.
Onkelos
שִׁבְעַת יוֹמִין פַּטִיר תֵּיכְלוּן בְּרַם בְּיוֹמָא קַדְמָאָה תְּבַטְלוּן חֲמִיעַ מִבָּתֵּיכוֹן אֲרֵי כָּל דְיֵכוּל חֲמִיעַ וְיִשְׁתֵּצֵי אֱנָשָׁא הַהוּא מִיִּשְׂרָאֵל מִיוֹמָא קַדְמָאָה עַד יוֹמָא שְׁבִיעָאָה: Rachi
שִׁבְעַת יָמִים. שטיינ''א שֶׁל יָמִים: שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ''שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת'' (דְּבָרִים ט''ז)! לִמֵּד עַל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁאֵינוֹ חוֹבָה לֶאֱכוֹל מַצָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל חָמֵץ; מִנַּיִן אַף שִׁשָּׁה רְשׁוּת? תַּ''לֹ ''שֵׁשֶׁת יָמִים''. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה, דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא, מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת אַף שִׁשָּׁה רְשׁוּת; יָכוֹל אַף הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת, תַּ''לֹ ''בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת'' – הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה (פְּסָחִים ק''כ): אַךְ בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר. מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְקָרוּי רִאשׁוֹן לְפִי שֶׁהוּא לִפְנֵי הַשִּׁבְעָה; וּמָצִינוּ מֻקְדָּם קָרוּי רִאשׁוֹן, ''הָרִאשׁוֹן אָדָם תִּוָּלֵד'' (אִיּוֹב ט''ו) – הַלִּפְנֵי אָדָם נוֹלַדְתָּ; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן שֶׁל שִׁבְעָה? תַּ''לֹ ''לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ וְגוֹ''' (שְׁמוֹת ל''ד) – לֹא תִשְׁחַט הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם (פְּסָחִים ה'): הַנֶּפֶשׁ הַהוּא. כְּשֶׁהִיא בְּנַפְשָׁהּ וּבְדַעְתָּהּ – פְּרָט לְאָנוּס (מְכִילְתָּא): מִיִּשְׂרָאֵל. שׁוֹמֵעַ אֲנִי תִּכָּרֵת מִיִּשְׂרָאֵל וְתֵלֶךְ לָהּ לְעַם אַחֵר, תַּ''לֹ בְּמָקוֹם אַחֵר ''מִלְּפָנַי'' (וַיִּקְרָא כ''ב) – בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רְשׁוּתִי: 15
וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
Le premier jour vous aurez une convocation sainte et le septième jour encore une sainte convocation. Aucun travail ne pourra être fait ces jours-là ; toutefois, ce qui sert à la nourriture de chacun, cela seul vous pourrez le faire.
Onkelos
וּבְיוֹמָא קַדְמָאָה מְעָרַע קַדִישׁ וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה מְעָרַע קַדִישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עִיבִידָא לָא יִתְעֲבֵד בְּהוֹן בְּרַם דִי מִתְאֲכֵל לְכָל נְפַשׁ הוּא בִלְחוֹדוֹהִי יִתְעֲבֵד לְכוֹן: Rachi
מִקְרָא קֹדֶשׁ. מִקְרָא שֵׁם דָּבָר; קְרָא אוֹתוֹ קֹדֶשׁ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּכְסוּת (מְכִילְתָּא): לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם. אֲפִילּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים (שָׁם): הוּא לְבַדּוֹ. ''הוּא'' וְלֹא מַכְשִׁירָיו שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב (בֵּיצָה כ''ח): לְכָל נֶפֶשׁ. אֲפִלּוּ לִבְהֵמָה; יָכוֹל אַף לַגּוֹיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר לָכֶם (מְכִילְתָּא): 16
ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם
Conservez la fête des Azymes, car c’est en ce même jour que j’aurai fait sortir vos légions du pays d’Égypte ; conservez ce jour-là dans vos générations, comme une institution perpétuelle.
Onkelos
וְתִטְרוּן יָת פַּטִירָא אֲרֵי בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין אַפֵּיקִית יָת חֵילֵיכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם וְתִטְּרוּן יָת יוֹמָא הָדֵין לְדָרֵיכוֹן קְיָם עָלָם: Rachi
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת. שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי חִמּוּץ; מִכַּאן אָמְרוּ תָּפַח תִּלְטוֹשׁ בְּצוֹנֵן, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר אַל תְּהִי קוֹרֵא אֶת הַמַּצּוֹת, אֶלָּא אֶת הַמִּצְוֹת – כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמַּצָּה, כָּךְ אֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא אִם בָּאָה לְיָדְךָ, עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד (שָׁם): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה. מִמְּלָאכָה: לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם. לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר דּוֹרוֹת וְחֻקַּת עוֹלָם עַל הַמְּלָאכָה אֶלָּא עַל הַחֲגִיגָה, לְכָךְ חָזַר וּשְׁנָאוֹ כָּאן, שֶׁלֹּא תֹּאמַר: אַזְהָרַת כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה. לֹא לְדוֹרוֹת נֶאֶמְרָה אֶלָּא לְאוֹתוֹ הַדּוֹר: 17
בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב
Le premier mois, le quatorzième jour du mois, au soir, vous mangerez des azymes, jusqu’au vingt-et-unième jour du mois au soir.
Onkelos
בְּנִיסָן בְּאַרְבְּעָא עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא תֵּיכְלוּן פַּטִירָא עַד יוֹמָא עֶסְרִין וְחַד לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא: Rachi
עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים. לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ''שִׁבְעַת יָמִים'' (שמות כג,טו)? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר יָמִים, לֵילוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַד יוֹם הָאֶחָד וְגוֹמֵר (מכילתא כאן): 18
שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
Durant sept jours, qu’il ne soit point trouvé de levain dans vos maisons ; car quiconque mangera une substance levée, celui-là sera retranché de la communion d’Israël, le prosélyte comme l’indigène.
Onkelos
שִׁבְעַת יוֹמִין חֲמִיר לָא יִשְׁתְּכַח בְּבָתֵּיכוֹן אֲרֵי כָּל דְיֵכוּל מַחְמְעָא וְיִשְׁתֵּצֵי אֱנָשָׁא הַהוּא מִכְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל בְּגִיוֹרָא וּבְיַצִיבָא דְאַרְעָא: Rachi
לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם. מִנַּיִן לִגְבוּלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ''בְּכָל גְּבוּלֶךָ'' (שְׁמוֹת י''ג); מַה תַּ''לֹ בְּבָתֵּיכֶם? מַה בֵּיתְךָ בִּרְשׁוּתְךָ, אַף גְּבוּלְךָ שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ, יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁהוּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְלֹא קִבֵּל עָלָיו אַחֲרַיוּת (מְכִילְתָּא): כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת. לַעֲנוֹשׁ כָּרֵת עַל הַשְּׂאוֹר, וַהֲלֹא כְבָר עָנַשׁ עַל הֶחָמֵץ? אֶלָּא שֶׁלֹּא תֹאמַר חָמֵץ שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה עָנַשׁ עָלָיו, שְׂאוֹר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה לֹא יֵעָנֵשׁ עָלָיו; וְאִם עָנַשׁ עַל הַשְּׂאוֹר וְלֹא עָנַשׁ עַל הֶחָמֵץ, הָיִיתִי אוֹמֵר, שְׂאוֹר שֶׁהוּא מְחַמֵּץ אֲחֵרִים עָנַשׁ עָלָיו, חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ מְחַמֵּץ אֲחֵרִים לֹא יַעֲנֹשׁ עָלָיו, לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם (מְכִילְתָּא): בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ. לְפִי שֶׁהַנֵּס נַעֲשָׂה לְיִשְׂרָאֵל, הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים (שָׁם): 19
כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות
Vous ne mangerez d’aucune pâte levée ; dans toutes vos demeures vous consommerez des pains azymes."
Onkelos
כָּל מַחְמְעָא לָא תֵיכְלוּן בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן תֵּיכְלוּן פַּטִירָא: [פ] Rachi
מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ. אַזְהָרָה עַל אֲכִילַת שְׂאוֹר: כָּל מַחְמֶצֶת. לְהָבִיא אֶת תַּעֲרוּבָתוֹ: בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹאכֵלוּ מַצּוֹת. זֶה בָּא לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְהֵאָכֵל בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, פְּרָט לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְחַלּוֹת תּוֹדָה (מְכִילְתָּא): 20
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source